Monday, December 31, 2007
Saturday, December 29, 2007
Wednesday, December 12, 2007
Tuesday, December 11, 2007
Saturday, October 6, 2007
Wednesday, September 26, 2007
The Boys in The Bubble
Excerpted from The Advocate September 11, 2007 By Kyle Buchanan
Here’s the pitch: Two men—one Israeli, one Palestinian—fall in love. The backdrop is an insulated bohemia surrounded by one of the world’s most war-torn regions. In his latest film, director Eytan Fox takes us inside the bubble that is Tel Aviv.
Noam, the lead character in Eytan Fox’s controversial new drama The Bubble, is an out gay man who swoons to Jeff Buckley, watches too many reality shows, and dates a man his wary roommates disapprove of. Sounds like your typical Chelsea gay guy, only Noam is a Jew living in Tel Aviv, and his new beau, Ashraf, is a Palestinian Arab. The lovers are star-crossed from the start, and it’s no surprise that each young man struggles for some semblance of inner peace after a lifetime of fierce religious conflict between their cultures.
“I think young people in Israel are really sick and tired about living the way we’ve been living for so many years,” insists Fox, who first gained international notice with the gay romance Yossi & Jagger. “They’re expressing themselves in different ways, saying we don’t want to live this way anymore and we won’t live this way anymore.”
The film takes its name from the derisive term many Israelis apply to such an optimistic outlook, branding any attempt to live a life shielded from conflict as a form of denial. “A lot of people in Israel hate Tel Aviv,” says Yousef “Joe” Sweid, who plays the Palestinian character Ashraf. “They think that people in Tel Aviv live in ‘the bubble,’ that they are only thinking about peace and they are not thinking about the real world."
“In Tel Aviv everyone is very open,” continues the Haifa-born Sweid, who moved to Tel Aviv with his Christian Arab family at age 19. “For me, coming to live here was quite a shock, and for Ashraf, it’s very odd. I felt like him, with this changing of worlds. He comes from this family where he can’t say that he’s gay, so to see the sexual freedom in Tel Aviv, the drugs, the parties, the getting drunk—for him, it is a symbol of freedom.”
Though Israel has lately grown far more gay-friendly (thanks in part to Fox, whose 1997 television show Florentine opened eyes with its groundbreaking gay characters), Fox says that level of tolerance is rarely shown to other religions. “There’s one famous story that reached the high courts about this Jewish guy living in Jerusalem who had an Arab Palestinian lover that the government wanted to deport and send back to Palestine,” Fox says. “And the Palestinian said, ‘If you do this, just for being gay, I will be murdered or tortured. And sleeping with the enemy, that’s even worse: I’m not only gay, I’m sleeping with a Jewish man.”
Tuesday, September 25, 2007
על הומואים הבוחרים לחיות בטהרן
בשנתיים האחרונות התפרסמו אין ספור כתבות בתקשורת הבינלאומית, ובאתרי החדשות של הקהילה הגאה בעולם, על הוצאות להורג באיראן. בעיקר נערים וצעירים הומואים שהוצאו להורג בתלייה. כל עוונם האמיתי שהיו הומואים. כמובן שהאיראנים דאגו לעטוף את סיפור העוון, עם שלל האשמות פיקטיביות, כמו שמתאים למשטר האייטולות המוטרף. מעבר לכעס הישראלי הטבעי שלי נגד המשוגעים מטהרן, נתווסף הכעס הקהילתי. משטר אפל שלא רק רודף אותנו הישראלים, רוצה שכל העולם יפעל על פי חוקי השריעה הקיצוניים, תומך בג'יהאד העולמי, אלא גם רודף הומואים. שילוב קטלני בעיני.ם
בפסח השנה יצא לי לשהות כמה ימים בסן פרנסיסקו. באחד מערבי החופשה ביליתי במועדון של גייז בעיר, והכרתי גבר חתיך באמצע שנות השלושים. לא דיברנו הרבה, סיפר לי שהוא מאיראן, סיפרתי לו שאני מישראל. מייד צחקנו שנינו שאנחנו "בני-דודים", קצת רקדנו, וכל אחד הלך לדרכו. למחרת נפגשנו שוב במועדון אחר, שוב צחקנו על היותנו בני-דודים, והפעם נדבקנו אחד לשני. רקדנו, שתינו, בילינו ביחד. הכיר לי חבורה שלמה של הומואים בני ארצו. הייתי משוכנע שהוא גולה מאיראן שעבר להתגורר בארה"ב. די נדהמתי כשסיפר לי שהגיע לחופשה בת שלושה שבועות, ולמחרת חוזר לטהרן. לא האמנתי, הומואים הבוחרים לחיות בטהרן, בלתי אפשרי! ואז הוא סיפר לי את סיפורו...ם
משפחתו ברחה מאיראן עם עליית שלטון האייטולות לצרפת, שם חיו עד תחילת שנות התשעים. באותם השנים הבין השלטון האיראני שאם הם רוצים לקדם את כלכלת ארצם, עליהם להזמין חזרה את בני המעמד העליון - האיראנים הגולים, ולהשיב להם את רכושם. משפחתו של חברי חזרה. הוא היום הבעלים ומנהל רשת מסעדות בטהרן, הומו גאה שלא מפחד מהשלטונות, נראה שזה עתה יצא ממכונית פורשה קופה קבריולט. שאלתי אותו - כיצד? הוא אמר שבטהרן לא רודפים הומואים. כל הכתבות שהתפרסמו בתקשורת הבינלאומית, הם על אירועים שהתרחשו באזורי הספר, שם שולטים מנהיגי הדת הקיצוניים. לדבריו טהרן עיר קוסמופוליטית, מתפתחת, עשירה בתרבות, שניתן לרכוש בה את מיטב מותגי העולם. הנשים מסתובבות אך ורק עם חיג'אב. אומנם אין מקומות בילוי גלויים לגייז, אבל יש קהילה גאה מאוד ענפה שנפגשת בבתים. הוא הזמין אותי שוב ושוב לבוא לבקר בטהרן. אמרתי לו בטח - אחמדיניג'אד יחכה לי עם פרחים בשדה התעופה. צחקנו. ם
בפסח השנה יצא לי לשהות כמה ימים בסן פרנסיסקו. באחד מערבי החופשה ביליתי במועדון של גייז בעיר, והכרתי גבר חתיך באמצע שנות השלושים. לא דיברנו הרבה, סיפר לי שהוא מאיראן, סיפרתי לו שאני מישראל. מייד צחקנו שנינו שאנחנו "בני-דודים", קצת רקדנו, וכל אחד הלך לדרכו. למחרת נפגשנו שוב במועדון אחר, שוב צחקנו על היותנו בני-דודים, והפעם נדבקנו אחד לשני. רקדנו, שתינו, בילינו ביחד. הכיר לי חבורה שלמה של הומואים בני ארצו. הייתי משוכנע שהוא גולה מאיראן שעבר להתגורר בארה"ב. די נדהמתי כשסיפר לי שהגיע לחופשה בת שלושה שבועות, ולמחרת חוזר לטהרן. לא האמנתי, הומואים הבוחרים לחיות בטהרן, בלתי אפשרי! ואז הוא סיפר לי את סיפורו...ם
משפחתו ברחה מאיראן עם עליית שלטון האייטולות לצרפת, שם חיו עד תחילת שנות התשעים. באותם השנים הבין השלטון האיראני שאם הם רוצים לקדם את כלכלת ארצם, עליהם להזמין חזרה את בני המעמד העליון - האיראנים הגולים, ולהשיב להם את רכושם. משפחתו של חברי חזרה. הוא היום הבעלים ומנהל רשת מסעדות בטהרן, הומו גאה שלא מפחד מהשלטונות, נראה שזה עתה יצא ממכונית פורשה קופה קבריולט. שאלתי אותו - כיצד? הוא אמר שבטהרן לא רודפים הומואים. כל הכתבות שהתפרסמו בתקשורת הבינלאומית, הם על אירועים שהתרחשו באזורי הספר, שם שולטים מנהיגי הדת הקיצוניים. לדבריו טהרן עיר קוסמופוליטית, מתפתחת, עשירה בתרבות, שניתן לרכוש בה את מיטב מותגי העולם. הנשים מסתובבות אך ורק עם חיג'אב. אומנם אין מקומות בילוי גלויים לגייז, אבל יש קהילה גאה מאוד ענפה שנפגשת בבתים. הוא הזמין אותי שוב ושוב לבוא לבקר בטהרן. אמרתי לו בטח - אחמדיניג'אד יחכה לי עם פרחים בשדה התעופה. צחקנו. ם
מה שאותי מפליא איך זה בסוף שאחמדיניג'אד, לופוליאנסקי, נסים זאב וחבריהם, מוצאים את עצמם באותה מיטה ביחד?!@ ם
לינק למאמר באתר קפה דה-מרקר
Tuesday, September 18, 2007
Sunday, September 16, 2007
Saturday, September 15, 2007
Sunday, September 2, 2007
Wednesday, July 18, 2007
Tuesday, July 17, 2007
Monday, July 16, 2007
Sunday, July 15, 2007
Saturday, July 14, 2007
Friday, July 13, 2007
שיווק תיירות גאה
כשדנים בסוגיה של תיירות גאה – פנייה של ענף התיירות בישראל ובארצות חוץ לפלח שוק הלהט"ב (לסביות, הומואים, בי וטרנס), עלינו כאנשי מקצוע להתמודד עם ארבעה מיתוסים. ם
המיתוס הראשון – כי לא קיים שוק. רק בניתוח נתונים מהשוק האמריקאי אנו למדים כי מדובר בפלח שוק של כ-12 עד 25 מיליון צרכנים, בעלי הכנסה למשק-בית של כ-60% מעל לממוצע הכלל ארצי, עם הכנסה פנויה כוללת של כ-$350 עד כ-$450 מיליארד, שנוטים לאמץ חידושים ובעלי רמת נאמנות גבוהה למותג, מנהלים סגנון חיים אורבאני, משכיל, טרנדי, בלייני ובעלי מחוברות גבוהה לאינטרנט. ם
המיתוס השני – כי אין מתחרים. כפי שניתן לראות כאן ממגוון הקמפיינים, לפחות בארה"ב ובאירופה אין מדובר בשוק חדש, וגורמים רבים בעולם כבר קפצו על העגלה, כולל רשתות בתי המלון מהמובילות בעולם המתחרות על הדולר הורוד. ם
המיתוס השלישי – כי אנחנו יודעים הכל. ממנו צריך להיזהר במיוחד, מאחר ויש דרכים שבהן נכון לפנות לשוק הגאה ויש דרכים סטריאוטיפיות שמהן מומלץ להימנע. על כן חובה להיעזר באנשי מקצוע מתמחים. ם
המיתוס הראשון – כי לא קיים שוק. רק בניתוח נתונים מהשוק האמריקאי אנו למדים כי מדובר בפלח שוק של כ-12 עד 25 מיליון צרכנים, בעלי הכנסה למשק-בית של כ-60% מעל לממוצע הכלל ארצי, עם הכנסה פנויה כוללת של כ-$350 עד כ-$450 מיליארד, שנוטים לאמץ חידושים ובעלי רמת נאמנות גבוהה למותג, מנהלים סגנון חיים אורבאני, משכיל, טרנדי, בלייני ובעלי מחוברות גבוהה לאינטרנט. ם
המיתוס השני – כי אין מתחרים. כפי שניתן לראות כאן ממגוון הקמפיינים, לפחות בארה"ב ובאירופה אין מדובר בשוק חדש, וגורמים רבים בעולם כבר קפצו על העגלה, כולל רשתות בתי המלון מהמובילות בעולם המתחרות על הדולר הורוד. ם
המיתוס השלישי – כי אנחנו יודעים הכל. ממנו צריך להיזהר במיוחד, מאחר ויש דרכים שבהן נכון לפנות לשוק הגאה ויש דרכים סטריאוטיפיות שמהן מומלץ להימנע. על כן חובה להיעזר באנשי מקצוע מתמחים. ם
המיתוס הרביעי והאחרון – אין לנו כסף להשקיע בפלח שוק נוסף. מאחר וקיימים ערוצי מדיה ייחודים לקהילה בארצות רבות, העלויות של קמפיין שיווקי ותקשורתי מפולח מטרה, יהיו נמוכות מאשר פניה לפלחי שוק
חליפיים, שהדרך היחידה להגיע אליהם היא באמצעות המדיה הכללית. ם
Brand Israel – Holy or Gay
September 2000 ushered in the start of the second Palestinian uprising (Intifada). The ensuing years of violence, and Israel's subsequent military responses, have drawn harsh international criticism. As a result of this ongoing conflict Israel’s global image has been tarnished. Israel in a nutshell is represented by soldiers, bombs, destruction and religious zealots. Not a place any tourist would choose as a pleasure destination.
To Israel's advantage any visitor to the country immediately acknowledges the fact that there is a discrepancy between image and reality. Israel would not be the first or last country in the world to suffer from the emphasis of the international media to focus on the extreme. We all remember what the movie 'Midnight Express' did to Turkey.
The Israeli tourism industry is struggling today with the nation's image problem. As a mid-hull tourist destination Israel is engulfed by several competitors in the Mediterranean Sea. All which are doing an excellent job in promoting their unique positioning. Egypt with the 'Red Sea Dreams' campaign. Beirut as a cool night life destination (before the 2006 war). Turkey as the gateway between East and West.
Israel as a nation brand is debating what positive story to sell. Advocates of the first narrative want to continue emphasizing Jerusalem and the Holyland symbolism in the background. Used to the extreme for the last 40 years, unfortunately with little success. The alternative narrative sells a more up-to-date modern version of the country. Emphases the Med, Red & Dead Seas, cool Tel Aviv and gay Israel. These two conflicting narratives are fighting for the center stage.
The Israeli gay community of course believes in cool gay Tel Aviv, as our unique selling proposition. There are just a few tourist urban destinations around the globe, situated on the sea with beaches in walking distance, a vast culture infrastructure and a young vibrant gay scene.
The Israeli LGBT tourism industry has a lot of work ahead to do in order to succeed. Which of the two narratives will prevail we have yet to see: Holy Jerusalem or Gay Tel Aviv.
Tuesday, June 12, 2007
Friday, June 1, 2007
חזון לקהילה הגאה בישראל
הגיע הזמן לכבוש את תל אביב
מגזין הזמן הורוד
גליון מס' 17
פברואר 1998
לינק לפרק מתוך הספר דרכו של לוחם האסטרטגיה
מגזין הזמן הורוד
גליון מס' 17
פברואר 1998
לינק לפרק מתוך הספר דרכו של לוחם האסטרטגיה
Subscribe to:
Posts (Atom)
